#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשרו העלין מהדס?	"המחבר הביא הרמב&quot;ם דאם נשרו רוב עליו ונשארו ג&#x27; עלין כשר, וביאר המגיד משנה דמיירי בהדס מצראה דיש שבעה עלין בכל קן וכמ&quot;ש בסמוך בסעי&#x27; ד&#x27; (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) [דלא כטור דביאר שיטת הרמב&quot;ם דמקיל כבעל העיטור דסגי בקנה אחד של ג&#x27; עלין (גר&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;)]"	סימן תרמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נחסר מקצת העלה?	"כתב הבכורי יעקב (ס&quot;ק ד&#x27;) כל זמן שנשאר רוב העלה הוי כאילו קיים העלה"	סימן תרמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסוגי פסולים בהדס?	"אם נשרו עליו פסול משום עבות ופסול כל שבעה (ראב&quot;ד בתמים דעים, מג&quot;א ריש סימן), ודייק הבכורי יעקב דשאר הפסולים דהדר אינם פסולים אלא ביום ראשון, אבל כתב דזהו הראב&quot;ד לשיטתו דס&quot;ל דפסול הדר הוא רק ליום ראשון אבל לדידן הוא פסול לכל שבעה, והביה&quot;ל (ד&quot;ה הדס) מסיים דלאו מילתא ברירא היא דיש סוברים דפסול הדר הוא רק ליום ראשון, ועי&#x27; לקמן סי&#x27; תרמ&quot;ט"	סימן תרמו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש הרבה ענבים 1) ירוקות 2) אדומות ושחורות 3) צהוב וכחול?	"1) כשר דאינו שינוי מראה דגם ההדס ירוק והוי מינא דהדס (מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), והירושלמי ס&quot;ל דכשר מפני שעדיין לא נגמר הפרי וכתיב ולקחתם ענף ולא פרי, ולפי&quot;ז אם דרכן לגדל פירות ירוקין יהא פסול, אבל מסתימת הפוסקים משמע דלא חיישינן להירושלמי אלא הוא פסול הדר ושינוי מראה וכל ירוקות כשר, והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ד&#x27;) מסיים וצ&quot;ע 2) פסול משום שינוי מראה והדר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;) בין שנעשו אדומות ושחורות בתלוש בין במחובר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ה&#x27;) [ולפי הירושלמי פסול משום נגמר הפרי (שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)] 3) הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ג&#x27;) מסתפק בדבר, והכפות תמרים מצדד להחמיר (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן תרמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני למעט הענבים 1) קודם יו&quot;ט 2) ביו&quot;ט 3) בחוה&quot;מ?	"1) מותר למעט הענבים אפי&#x27; בכוונה להכשירו, ומותר אפי&#x27; לאחר שאגדו (מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;) 2) אסור למעטו ביו&quot;ט מפני תיקון מנא [והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) מסתפק אם מותר למעטו ע&quot;י עכו&quot;ם, וכתב רע&quot;א דתלוי במח&#x27; ראשונים אם הוא תיקון מנא דאורייתא או דרבנן], אבל אם יש לו הדס אחר [שנאה כמותו (בכורי יעקב ס&quot;ק ח&#x27;)] או מעטו בשביל אדם אחר מותר דהוי פס&quot;ר דלנ&quot;ל ובמקום מצוה לא גזרו (תוס&#x27; סוכה ל&quot;ג ע&quot;ב, מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ח&#x27;), וה&quot;ה אם עבר ולקטן באיסור הוי כשר [ובגמ&#x27; משמע דאם השחירו מערב יו&quot;ט הוי דיחוי מעיקרא ולא הוי דיחוי אבל אם השחירו ביו&quot;ט הוי נראה ונדחה ואיבעיא דלא איפשיטא, אבל מסתימת הרמב&quot;ם והרא&quot;ש משמע דכשר בכל אופן, וביאר הב&quot;י דלמסקנא כשר בכל אופן דהוי בידו לתקנו, והט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) ביאר דהיה פשוט לרב פפא דליכא דיחוי אצל מצות כלל, והגר&quot;א ביאר דס&quot;ד דמצות דומין לקדשים ובקדשים יש דיחוי בין בדיחוי מעיקרא בין בנראה ונדחה וא&quot;כ מאחר שפשטינן דליכא דיחוי במצות בדיחוי מעיקרא ש&quot;מ דאינו כקדשים וא&quot;כ ה&quot;ה בנראה ונדחה ליכא דיחוי, אכן הביה&quot;ל (ד&quot;ה עבר) דחה הדיוק מסתימת לשונם די&quot;ל דסתם שחורות הוי שנשחרו מאתמול, ועוד הביא הביה&quot;ל כמה ראשונים דס&quot;ל דאין להקל אם נשחרו היום ולפיכך הכריע דאין להקל אם השחירו היום] 3) הרמ&quot;א מקיל בחוה&quot;מ אפי&#x27; אם לא מיעטן דפסול הדר הוא רק ביום ראשון, אכן השיג עליו המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הרי קיי&quot;ל דפסול הדר נוהג כל שבעה (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;), ועוד השיג הט&quot;ז (ס&quot;ק ו&#x27;) הרי בידו למעטן בחוה&quot;מ (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;), ועל כן למעשה אין להקל כהרמ&quot;א אלא צריך למעטו בחוה&quot;מ, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דרצה להקל ע&quot;פ הירושלמי דענבים פסול משום ענף עץ וא&quot;כ בשאר ימים כשר דהוי רק מדרבנן וממילא ביו&quot;ט שני כשר אבל בחוה&quot;מ צריך למעטו {וכן מצינן לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ט) דדוקא פסול הדר החמירו כל שבעה מפני הידור מצוה}"	סימן תרמו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו עבות בהדסים?	"רש&quot;י ס&quot;ל דצריך הג&#x27; עלין לצאת בקן אחד, אבל אנן קיי&quot;ל כהרא&quot;ש דהג&#x27; עלין יוצאים מג&#x27; קנים בעיגול אחד (ב&quot;י), ותלוי אם נראה משולש, ונוהגין כהחזו&quot;א למדוד בחוט המקיף (קובץ הלכות פכ&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27; - ז&#x27;)"	סימן תרמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הג&#x27; עלין אינם יוצאים בעיגול אחד?"	"זה נקרא הדס שוטה, ורש&quot;י וריטב&quot;א כתבו דעלה אחד יוצא למטה, והמחבר כתב דעלה אחד יוצא למעלה, וקיי&quot;ל דשניהם נקראים הדס שוטה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) [ודלא כגר&quot;א בשם מהרי&quot;ק (שורש מ&quot;א) דכתב דלפי רש&quot;י כשר אם עולה למעלה], והם פסולים אפי&#x27; בשעת הדחק (רמ&quot;א), אבל התרוה&quot;ד כתב יש נוהגין לסמוך על השיטה בגמ&#x27; דהדס שוטה כשר [וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ג&#x27;) דעבות הוי גדיל וקליעה ומצינו לשון זה אפי&#x27; על שנים], אבל הרבה אחרונים מפקפקים על מנהג זה שאין להם שום יסוד, ולכן הירא את דבר ה&#x27; יטרח למצוא ג&#x27; עלין כדין (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תרמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בהדס שאין בו אלא ב&#x27; עלין שיוצאים ממקום אחר?"	"ה&quot;נ פסול מעיקר הדין מפני הדס שוטה (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ג), והרמ&quot;א הביא מקילין בעוד צירוף דזה לא מקרי הדס שוטה דמתחילה לא היה אלא ב&#x27; עלין, אבל למעשה הבכורי יעקב כתב דה&quot;נ אין להקל כלל [ולכל הפחות יזהר שיהיה לו הדס אחד כשר לצאת לפי הרמב&quot;ן לקמן סי&#x27; תרנ&quot;א] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ג, ביה&quot;ל ד&quot;ה הואיל)"	סימן תרמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה בהדסים היבשים שבאים עם האתרוגים?	"כתב החיי&quot;א (כלל ק&quot;נ סעי&#x27; א&#x27;) דבדוחק נמצא אחד למאה שיש בו ג&#x27; בקן ואין להם חזקת כשרות אלא צריך לשרותם בחמין [ויבדוק] אותם {ומשמע דאינו יכול לבדוק אותם כשהם יבשים, ועוד משמע דבעצם הם כשרים כשהם יבשים אלא דצריך לשרותם רק לבדוק אותם, וביאר ר&quot;י באק דצריך לשרותם לברר איזה עלים מתים לגמרי ואיזה מתים חזרו לחיותן וכשרים}, ואם אינו מוצא הדסים עם ג&#x27; עלין יטלם בלא ברכה, ואם חושש להראשונים דיש איסור בל תוסיף בהדס שאינו עבות יש עצה ליטלם על תנאי (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן תרמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ראש העלין אינם מגיעים לעוקצו של העלים שלמעלה ממנו?	"כתב המור וקציעה דפסול מק&quot;ו מלולב דהדס חמיר טפי דבעינן ענפיו חופין את עצו (שע&quot;ת ס&quot;ק ז.), אכן הבכורי יעקב (תוספת בכורים ס&quot;ק ח&#x27;) והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קמ&quot;ו ס&quot;ק ט&quot;ו) מקילין, וכן נקט הקובץ הלכות (פכ&quot;ו סעי&#x27; ג&#x27;)"	סימן תרמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העלים אינם שוכבים על העץ?	"הרש&quot;ש (סוכה ל&quot;ב ע&quot;ב) מדייק מהר&quot;ן דפסול, אבל הבכורי יעקב (ס&quot;ק י&quot;א) והחזו&quot;א (או&quot;ח סי&#x27; קמ&quot;ו ס&quot;ק א&#x27;) מקילין, והקובץ הלכות (פכ&quot;ו סעי&#x27; ד&#x27;) מקיל כל זמן שהעלים פונים למעלה קצת"	סימן תרמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש עוד פשט בהדס שוטה?	"המנחת פתים הביא בה&quot;ג דפי&#x27; דהדס שוטה דרברבן טרפיה ופתין, והביא שלא יהיה גדול מפרק שני דאגודל {ונראה כוונתו לשיעור אצבע}, והמט&quot;א (אלף למגן ס&quot;ק א&#x27;) כתב כשיעור צפורן האגודל, והקובץ הלכות (פכ&quot;ו סעי&#x27; ב&#x27;) חושש לזה לכתחילה, אכן ספר עוז בהדר (פ&quot;ה סעי&#x27; א&#x27;) מפקפק דאפי&#x27; אם רוצה לחוש לשיטת הבה&quot;ג [והוא גם שיטת רב האי גאון והערוך] מ&quot;מ מהיכא תיתי דזהו השיעור אלא מצדד כדעת התשובות והנהגות דלא מקרי הדס שוטה אלא אם נראה משונה משאר הדסים [ואע&quot;פ שהגמ&#x27; (ל&quot;ב ע&quot;ב) מבואר דהדס שוטה הוא ב&#x27; עלין ועוד עלה למעלה או למטה מ&quot;מ מבואר ג&quot;כ בדף י&quot;ב דיש מין הדס שוטה (עוז בהדר שם הע&#x27; א&#x27;)]"	סימן תרמו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין בהדס מצראה [שיש ז&#x27; עלין] שנפלו 1) ד&#x27; עלין 2) ה&#x27; עלין?"	"1) כשר דעדיין מקרי עבות [ותמה רע&quot;א דסעיף זה מיותר דכבר נזכר בסעיף א&#x27;] 2) פסול [ואפי&#x27; להרא&quot;ה דס&quot;ל בג&#x27; עלין אם נפל עלה אחד שהוא כשר שאני התם דנפלו מיעוט העלין משא&quot;כ הכא שנפלו רוב העלין פסול] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ז)"	סימן תרמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לכפול ההדס באמצע?	"כתב השל&quot;ה דההדס צריך להיות דרך גידולו (באה&quot;ט ס&quot;ק ט&#x27;), ולפיכך מצדד החזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;ה) דעלי הדס וערבה לא יהיו תלויין למטה [וכן אם ראשם ירוקים ומתכופפים למטה], אכן הקובץ הלכות (פכ&quot;ז סעי&#x27; י&quot;א) מקיל דזה מקרי דרך גידולו, ובהע&#x27; י&quot;ז רצה להביא ראיה מלולב שראשו כפוף דכשר {ויש לחלק דהתם נעשה קשה וא&quot;א לתקנו, ועוד התם נעשה כפוף בשעת גידולו ושפיר מקרי דרך גידולו משא&quot;כ בהדס נעשה אח&quot;כ}, ועוד כתב בקובץ הלכות (שם סעי&#x27; י&quot;ב) דחלק הרך ג&quot;כ מצטרף לשיעור ג&#x27; טפחים, ועי&#x27; מש&quot;כ לקמן (סי&#x27; תרמ&quot;ז) לגבי ערבות"	סימן תרמו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשרו העלין?	"הטור הביא ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) הגאונים ס&quot;ל דאפי&#x27; אם נפל עלה אחד פסול {כנראה שהגאונים ס&quot;ל דבעי כולו עבות, ואם נפל עלה אחד תלוי במח&#x27; רא&quot;ה ור&quot;ן (בסמוך) אם זה נחשב ככולו עבות}&lt;br&gt;2) הבעל העיטור ס&quot;ל דכשר כל זמן שנשאר ג&#x27; עלין בחד קינא&lt;br&gt;3) הראב&quot;ד ס&quot;ל דלמצוה צריך כולו עבות אבל לעיכובא סגי ברוב עבות [ויש סוברים דבעינן עבות בראשו, אבל הרמ&quot;א פסק כהרא&quot;ש דאין צריך, דדוקא ביבש צריך להיות שהראש אינו יבש משום הדר אבל לגבי הפסול עבות אין חילוק בין ראש לשאר קנים (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ט) {קאי בדעת הב&quot;ח דס&quot;ל בסעי&#x27; י&#x27; דאם נתייבש ראשו לחוד פסול}], וכן פסק הרא&quot;ש ושו&quot;ע, וממילא צריך ז&#x27; גודלים בעבות, והכה&quot;ח (ס&quot;ק ל&quot;ח) הביא מח&#x27; אם בעינן רוב הנראה לעינים. ולגבי כולו עבות, הוא למצוה מן המובחר ומהני אפי&#x27; אם הג&#x27; טפחים מפוזרות, ואולי יש הידור יותר כשהם ברצף (עוז בהדר פ&quot;א סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן תרמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נפל עלה אחד מכל קן וקן לרוב ארכו?	"הרא&quot;ה מקיל כל זמן שנשאר רוב עבות, והר&quot;ן מחמיר (ב&quot;י) [וכ&quot;ש דלפי הגאונים דפסול (שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ט)], והכריעו האחרונים דיש להקל רק בשעת הדחק (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ח) {ונראה דשעת הדחק אינו תלוי בדליכא אחר בעיר אלא אפי&#x27; בדאיכא אחר בעיר מותר לסמוך על הרא&quot;ה, וכן משמע מביה&quot;ל (ד&quot;ה ולעיכובא) דלא הזכיר &quot;שעת הדחק&quot;, וכן בהמשך דבריו דבתרי רובי מקיל בדליכא אחר בעיר} [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) סותם להקל], וזהו דוקא אם היו בתחילה ג&#x27; עלין אבל אם היו בתחילה רק ב&#x27; עלין נמצאת שנפלו מחצה [וכ&quot;ש אם נפלו ב&#x27; מתוך ג&#x27; עלין] פסול לכו&quot;ע (מ&quot;ב שם) [ופשוט דלא מהני להסר העלה שוטה ויכשירנה בב&#x27; עלין בשוה דהדס שוטה מין אחר הוא, ועוד ניכר מקום העלה על הבד (קה&quot;י סוכה סי&#x27; כ&quot;ו)]"	סימן תרמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש רוב עבות מרוב הקנים?	"משמע מהחיי&quot;א דאמרינן תרי רובי להכשירו (וכ&quot;כ הבכורי יעקב ס&quot;ק י&quot;ג, גר&quot;ז סעי&#x27; ד&#x27;, והערוה&quot;ש סעי&#x27; ז&#x27;), אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה ולעיכובא) מסתפק בדבר אם סך הכל ליכא רוב עלין על הבד, והעלה דעכ&quot;פ אין להקל אם איכא הדס אחר בעיר {ולענ&quot;ד יש לדמותו לתרי עומד מרובה על הפרוץ דהמ&quot;ב מקיל והחזו&quot;א מחמיר (עי&#x27; מש&quot;כ לעיל סי&#x27; שס&quot;ב)}, והקובץ הלכות (פכ&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ד) מצדד להחמיר"	סימן תרמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהדס גדול?	"כתב הב&quot;ח דסגי בעבות ברוב שיעור הדס דהיינו קרוב לשני טפחים וא&quot;צ עבות ברוב גודל ההדס (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולעיכובא) {ועד כאן לא פליגי הפמ&quot;ג ובכורי יעקב בסמוך אלא במפוזרות אבל ברצוף בודאי כשר ברוב שיעור עבות}, וע&quot;ע בקובץ הלכות (פכ&quot;ו סעי&#x27; י&quot;ג) דמסתפק בדבר"	סימן תרמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הרוב יכול להיות מפוזרות?	"הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ט&#x27;) מסתפק בדבר, והבכורי יעקב מקיל (ביה&quot;ל ד&quot;ה ולעיכובא), אמנם מבואר מדבריהם דכל זה מיירי בהדס ארוך כגון בר ששה טפחים ויש שתי טפחים עבות מפוזרות אבל אם רוב כל ההדס עבות פשוט דכשר אפי&#x27; מפוזרות (קובץ הלכות פכ&quot;ו סעי&#x27; י&#x27;, עוז בהדר פ&quot;א סעי&#x27; ה&#x27;)"	סימן תרמו סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהדס יבש או כמוש?	יבש פסול, כמוש כשר	סימן תרמו סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו השיעור יבשות?	"ה&quot;נ פליגי בה תוס&#x27; והראב&quot;ד, תוס&#x27; סברי דנפרך בציפורן, והראב&quot;ד ס&quot;ל אפי&#x27; אם נפרך בציפורן אינו פסול עד שיתלבן [ותלוי אם שורה אותה במים ליום או ליומים אם חוזר למראיהו (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)], ופסק המחבר כהראב&quot;ד {לגבי לולב הראב&quot;ד הוא שיטת המחמיר, לגבי הדס הוא שיטת המקיל, וביאר המג&quot;א (ס&quot;ק ה&#x27; - ו&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;) דלולב טבעו לבן על כן מתלבן תחילה משא&quot;כ בהדס הוי ירק על כן בתחילה הוא נפרך בציפורן}"	סימן תרמו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העלין נעשו חום או שחור?	"הרבה אחרונים (קובץ הלכות פכ&quot;ז סעי&#x27; ח&#x27;, פסק&quot;ת אות ח&#x27;) מחמירים דהוי כנתייבשו עלין, אכן המ&quot;ב לקמן (ס&quot;ק ל&quot;א) הביא בכורי יעקב (ס&quot;ק כ&#x27;) דכתב &quot;ופשוט דלא מקרי יבש ראשו רק בהלבינו פניו מה שלא נמצא כלל בהדסים שגדלו בשנה זו אבל אם כמש קצת בלבד ואפי&#x27; עד שנפרך בצפורן לא מקרי יבש&quot;, ואי אמרת דחום או שחור הוי כנתלבנו מפני שאבדו כל הירקות א&quot;כ שייך יבשות אפי&#x27; בשנה זו, וכן ראינו במשנה אחרונה (עוקצין פ&quot;ב מ&quot;ז) דכתב דירקות לאחר שמתייבשים כלה מראה ירקות ונעשין לבנים {אבל פשוט דעדיין אינם מהודרים}"	סימן תרמו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתייבש העץ אבל העלין לחין?	"הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;) מצדד להחמיר, והבכורי יעקב (ס&quot;ק ט&quot;ו) השיג עליו דאי אמרת דשייך פסול יבש בעץ הו&quot;ל לפרש שיעורו דאינו שייך נפרך בציפורן וגם לא שייך הלבינו דאפי&#x27; אחר כמה שנים לא ילבין אלא ש&quot;מ דלא שייך פסול יבש בעץ (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&#x27;)"	סימן תרמו סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יבשו רוב עליו?	"איתא בגמ&#x27; דכשר אם נשארו בו שלשה בדי עלין לחין בראש כל אחד ואחד, ויש בזה ג&#x27; פירושים:&lt;br&gt;1) רש&quot;י פי&#x27; שלשה בדין ובכל בד שלשה עלין לחין בראש הבד [והקשה הרא&quot;ש מהו נשארו בו שלשה הרי מתחילה לא היה אלא שלשה, ועוד קשה דמשמע דקאי על הדס אחד וא&quot;כ מהו השלשה בדין]&lt;br&gt;2) הרי&quot;ד פי&#x27; דמיירי כשיש הרבה בדי הדס ויבשו כולם ונשארו ג&#x27; בדין ובראשם ג&#x27; עלין [והקשה הרא&quot;ש למה נקט התנא ציור בלולב שיש בו יותר מג&#x27; בדין של הדסים]&lt;br&gt;3) הרא&quot;ש פי&#x27; דנשארו ג&#x27; בדין היינו ג&#x27; קנים בכל הדס אבל א&quot;צ ג&#x27; עלין בכל קן אלא סגי בעלה אחד המורכב על שנים ומקרי ראש אע&quot;פ שאינו בראש ההדס (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ג), וס&quot;ל דיש חשיבות לעלה אחד המורכב על שנים אבל כ&quot;ש דס&quot;ל דמהני ג&#x27; עלין לחין בשוה (פמ&quot;ג, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ה) [והקשה הבגדי ישע הרי עלה זה המורכב על שניהם הוי הדס שוטה ואיך יכול להכשיר ההדס על ידה, ותי&#x27; הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&#x27;, ע&quot;פ המ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו) דבאמת הדס זו נחשב עבות מפני שכולו עבות אלא שיש פסול הדר מחמת היבשות ולזה מהני העלה לח להסר הפסול הדר]"	סימן תרמו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד קיי&quot;ל?	"המחבר סתם דצריך ג&#x27; עלין לחין בראש ההדס, ואח&quot;כ הביא הרא&quot;ש דסגי בעלה אחד המורכב על שניהם [ותמהו עליו האחרונים הרי הרא&quot;ש עצמו כתב דצריך ג&#x27; עלין לחין שכל אחד מורכב על שנים (גר&quot;א, רע&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ד)], ולהלכה קיי&quot;ל כדעה ראשונה דצריך ג&#x27; עלין בראש (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ו)"	סימן תרמו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך עלין לחין על כל ג&#x27; בדין?"	"תלוי במח&#x27; לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;א) כמה בדין צריך למצותו וכיון דקיי&quot;ל דבשעת הדחק סגי באחד ה&quot;נ בשעת הדחק סגי בג&#x27; עלין לחין על בד אחד (ב&quot;י בשם הר&quot;ן, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ב)"	סימן תרמו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתייבשו מיעוט העלין?	"כל הכשר בנשרו עליו כשר בנתייבשו עליו, אלא שבנתייבשו יש קולה דראש הבד יכול להכשיר כל הבד וכמ&quot;ש למעלה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ט&#x27;), ועי&#x27; מש&quot;כ בסמוך (סעי&#x27; י&#x27;) אם נתייבש ראשו לחוד"	סימן תרמו סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הג&#x27; עלין אינם לחין ממש אלא כמושים?"	"הראב&quot;ד ס&quot;ל דלא מהני להכשיר ההדס אלא בעלין לחין ממש, והרא&quot;ש חולק וס&quot;ל דכמושים לא מקרי יבש ויכולים להכשיר ההדס, והמחבר הביא השתי דעות בלא הכרעה, והפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;א) הכריע דביום ראשון הוי ספק דאורייתא לחומרא ובשאר ימים הוי ספק דרבנן לקולא ומותר אפי&#x27; לברך עליו (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ז), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל ס&quot;ס תרל&quot;א"	סימן תרמו סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקטם ראשו ולא עלתה לו תמרה?	"קיי&quot;ל כר&#x27; טרפון דקטום כשר, ולכן פסקו הרבה ראשונים (רי&quot;ף, רמב&quot;ם, רא&quot;ש) דנקטם ראשו כשר [וביאר הרא&quot;ש מפני שענפיו חופין את עציו ואין קטימתו נראית כ&quot;כ (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ז&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ט)], אכן הראב&quot;ד פי&#x27; דקטום היינו כשיצאו פארות ובדים מהצדדים ואם קטמו אותם כשר אבל אם נקטם ראשו פסול [משום הדר (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב)], וכתב המגיד משנה דהראב&quot;ד שיבח סברתו וכתב שהופיע רוח הקודש בבית מדרשו כסברתו [וביאר שו&quot;ת חת&quot;ס (או&quot;ח סי&#x27; ר&quot;ח) אין ר&quot;ל רוה&quot;ק אלא רוח ה&#x27; על עוסקי תורה לשמה אשר זוכים לכוון האמת אפי&#x27; אם לפי טבע חכמתם ושכלם לא ישיגו ידיהם תושיה כזו מ&quot;מ הקב&quot;ה בחסדו יהיב חכמא לחכימא לפי שעה ובזה זכה עתניאל בן קנז לכוון האמת ע&quot;י פלפול וק&quot;ו וגז&quot;ש מה שלא היה בטבע חכמתו להשיג זה]. להלכה, המחבר סותם כהמקילין [וכן מקיל בסעי&#x27; א&#x27; שהוא לשון הרמב&quot;ם], ואח&quot;כ הביא שיטת הראב&quot;ד, והכריע הרמ&quot;א דטוב להחמיר במקום שאפשר באחר"	סימן תרמו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב נקטם ראשו?	"דוקא אם נקטם עצו אבל אם רק נשרו עליו לא נחשב כנקטם ראשו (רמ&quot;א, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ה, מ&quot;ב לעיל ס&quot;ק א&#x27;)"	סימן תרמו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם לא נקטם כל הבדים?	"פשוט דלפי הראשונים המקילין כשר אפי&#x27; אם כולם נקטמים (מ&quot;ב ס&quot;ק כ&quot;ח, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;א), אבל לפי הראב&quot;ד דמחמיר יש להסתפק אם סגי בבד אחד שאינו נקטם ראשו, ולכאורה תלוי במח&#x27; לקמן (סי&#x27; תרנ&quot;א) אם סגי בהדס אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ב, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ד)"	סימן תרמו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עלה תמרה בראשה?	"בודאי כשר לכו&quot;ע דאינו נראה כנקטם (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&#x27;), ודוקא אם נקטם קודם יו&quot;ט אבל אם נקטם ביו&quot;ט ואח&quot;כ העלה תמרה הוי נראה ונדחה ופסול (בכורי יעקב ס&quot;ק כ&quot;א, כה&quot;ח ס&quot;ק נ&quot;ח), ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל סעי&#x27; ב&#x27;"	סימן תרמו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ניכר שהוא נקטם ראשו?	"כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ב) דפסול לכו&quot;ע, וביאר הבכורי יעקב (ס&quot;ק כ&quot;ב) דהיינו בשיעור מצומצם אבל אם ארכו יותר מג&#x27; טפחים יכול לתקנו ולחתוך מראשו עד שמגיע סמוך לקן שלתחתיו, ואין לחתכו ביו&quot;ט דהוי מתקן (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ב), והחזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ו ס&quot;ק ל&#x27;) מצדד להקל לגמרי אפי&#x27; אם ניכר שנקטם דחז&quot;ל לא פסלו נקטם מפני שבדרך כלל אינו ניכר"	סימן תרמו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתייבש ראש ההדס?	"יש בזה ג&#x27; שיטות:&lt;br&gt;1) הב&quot;י הביא מהר&quot;ן דתלוי במח&#x27; הראשונים הנ&quot;ל בנקטם, דלפי המקילין ה&quot;נ יבש לא גרע מנקטם (וכ&quot;כ הטור), וכן הוא דעת הלבוש [והשעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ג) הביא סברא זו נמי מתרוה&quot;ד בשם הראב&quot;ד בתמים דעים אם נתייבש השדרה דפסול דומיא דנקטם ראשו דפסול, אבל עי&#x27; מש&quot;כ בסמוך דבאמת הראב&quot;ד משמע דאם רק נתייבשו העלין כשר]&lt;br&gt;2) הב&quot;ח ס&quot;ל דאפי&#x27; הרא&quot;ש ודעימיה מודי בנתייבש ראשו פסול דדוקא בנקטם אינו ניכר כ&quot;כ משא&quot;כ בנתייבש ראשו ניכר ואינו הדר (מג&quot;א ס&quot;ק ח&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד, שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ח)&lt;br&gt;3) הא&quot;ר ובכורי יעקב הוכיחו מראב&quot;ד בתמים דעים דאפי&#x27; הראב&quot;ד שמחמיר בנקטם ראשו מודה דנתייבש ראשו כשר, וכן מסתבר דאם נקטמו העלים כשר כ&quot;ש אם רק נתייבשו [והבכורי יעקב רצה להוכיח דהמחבר לית ליה האי סברא מחזזית באתרוג, ודחה הביה&quot;ל (ד&quot;ה במקום) דהתם אינו מוכח שיחזור למראה האתרוג].&lt;br&gt;להלכה, ממ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ד) משמע דחושש לשיטת הב&quot;ח דפסול, אבל מסיים בביה&quot;ל (ד&quot;ה במקום) דאין למחות ביד המקילין [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27; וסעי&#x27; י&quot;ד) משמע דס&quot;ל דנתייבש כשר לכו&quot;ע], ומ&quot;מ יש עצה לכו&quot;ע להסר העלין יבשים (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ד) {אבל לכאורה אם נתייבשו בסוכות הוי נראה ונדחה ופסול}"	סימן תרמו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם גדל ענפים קטנים בצידי ההדס?	"כתב המ&quot;ב (ס&quot;ק ל&quot;ג) דצריך לקטום אותם ואז ההדס כשר דזהו פשט בקטום לפי הראב&quot;ד ועל זה אמרינן דקיי&quot;ל כר&quot;ט דכולם קטומים כשרים (שעה&quot;צ ס&quot;ק ל&quot;ה), והחיי&quot;א ומחה&quot;ש ס&quot;ל דאפי&#x27; לפי המקילין בנקטם צריך לקטום ענפים אלו, אכן הקרבן נתנאל כתב דלפי שיטות אלו הגמ&#x27; מיירי בנקטם ראשו וא&quot;כ ליכא ראיה דצריך לקטום ענפים אלו וכשר אפי&#x27; אם אינו קוטמם, וכתב דלפיכך נוהגין שאין להקפיד בהם, אבל למעשה השעה&quot;צ (ס&quot;ק ל&quot;ו) מסיים דלכתחילה נכון לקטום אותו מערב יו&quot;ט, והחזו&quot;א (סי&#x27; קמ&quot;ו ס&quot;ק ל&quot;א) מדייק מהר&quot;ן דא&quot;צ להחמיר אלא כשענפים יוצאים מתוך הקן עצמן ולא כשיוצאים מבין הקנים [ועי&#x27; בשע&quot;ת (ס&quot;ק י.) דהביא מהלכות קטנות דיכול לחתוך האמצעי ולהמשיך ההדס באחד מהסעיפים]"	סימן תרמו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נקטם ראשו במקצת עובי העץ?	"כשר (קובץ הלכות פכ&quot;ז סעי&#x27; ג&#x27;, פסק&quot;ת בשם פאר עץ חיים סי&#x27; ל&quot;ב)"	סימן תרמו סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם אין לו אלא הדס שענביו מרובין 1) ביום ראשון 2) בשאר ימים?	"1) פסול, ואפ&quot;ה כתב המחבר שנוטלו בלא ברכה ואם נזדמן לו עוד אח&quot;כ כשר צריך לחזור וליטלו בברכה [ותמה המג&quot;א (ס&quot;ק ט&#x27;) פשוט דזהו הדין בכל פסולים וכמ&quot;ש לקמן סי&#x27; תרמ&quot;ט שלא תשתכח תורת לולב (מ&quot;ב ס&quot;ק ל&quot;ו, שעה&quot;צ ס&quot;ק מ&#x27;), ותי&#x27; הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ד) דס&quot;ד דמותר אמירה לעכו&quot;ם בכה&quot;ג דהוי כישראל שיש לו אחר דלא הוי תיקון מנא קמ&quot;ל דכיון דהוי תיקון מנא לישראל המצוה אותו אסור] 2) הארחות חיים הביא מבעל השלמה דרק פסול ליום ראשון [וכ&quot;כ המגיד משנה והרמב&quot;ם (ביה&quot;ל ד&quot;ה נוטלו)], אבל הבדק הבית השיג עליו דהוא פסול לכל הימים [ומכאן מבואר דהמחבר ס&quot;ל דפסול כל הימים, ודלא כפמ&quot;ג בסי&#x27; תרמ&quot;ט (ביה&quot;ל ד&quot;ה נוטלו)]"	סימן תרמו סעיף יא		
